דרוש לפרשיות שלח וקרח: משה רבנו שבכל דור ודור ומאבקיו בעדה החרדית
דרוש לפרשיות שלח וקרח: משה רבנו שבכל דור
ודור ומאבקיו בעדה החרדית
ובו יבוארו סודות עליונים על הפגם הרוחני של העדה, ניצוץ קדוש שבטענתם, בירורם,
עונשם ותיקונם, תיקון החילונים ואמונת ישראל.
א וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ
כְּנַעַן אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל
אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא
בָהֶם. ג וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה
מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל-פִּי ה' כֻּלָּם
אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה.
פירוש: משה רבנו שלח את גדולי הדור כדי לבדוק
את יראת השמים בארץ ישראל, האם ראויה היא לבניית עולם הישיבות והכויללים של רשת 'דור
המדבר'.
יז
וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה לָתוּר אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה
בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת-הָהָר. יח
וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ מַה-הִוא וְאֶת-הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא
הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם-רָב. יט וּמָה
הָאָרֶץ אֲשֶׁר-הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם-רָעָה וּמָה הֶעָרִים
אֲשֶׁר-הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים. כ וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם-רָזָה
הֲיֵשׁ-בָּהּ עֵץ אִם-אַיִן וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ
וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים.
פירוש: משה רבנו מבקש שיבדקו האם בארץ ישראל
יש יראת שמים חזקה, "שטארק", או רפה, האם מחנה ישראל טהור כולו או
שיושבים מאחורי חומות הדת הגבוהות, האם אנשים שמנים הם כמו יראי השמים או שעושים ספורט כדרכם של כופרים.
כא וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת-הָאָרֶץ
מִמִּדְבַּר-צִן עַד-רְחֹב לְבֹא חֲמָת.
כב וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד-חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי
וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם.
פירוש: הגדוילים היו צינים, וחשבו שארץ
ישראל היא "רחוב" ו"פושטאקעס" ועלתה חמתם. אבל עדיין נסעו לישיבת
הנגב בנתיבות ולישיבת חברון בירושלים, שהיא גדולה וחשובה יותר מכל ישיבותיהם של
צוענים ועמי ארצות.
כו
וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-כָּל-עֲדַת
בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר
וְאֶת-כָּל-הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ.
לראשונה באים אנשי העדה. מאיסת הארץ מעוררת הקליפות.
כז וַיְסַפְּרוּ-לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ
אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא
וְזֶה-פִּרְיָהּ. כח אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם
הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק
רָאִינוּ שָׁם. כט עֲמָלֵק יוֹשֵׁב
בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר
וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל-הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן.
פירוש: יש בארץ ישראל חוצפה ישראלית והיא ממלאה
את הארץ, ויראי שמים יושבים אחורי חומה וברחוב מתהלכים צעירי ישראל כענקים חסונים מפתחי
גוף.
ל וַיַּהַס כָּלֵב אֶת-הָעָם אֶל-מֹשֶׁה
וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי-יָכוֹל נוּכַל לָהּ. לא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ
לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל-הָעָם כִּי-חָזָק
הוּא מִמֶּנּוּ. לב וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת
הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ
אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי
מִדּוֹת.
פירוש: יש פיגועים בארץ ישראל, ואף לומדי
התורה שם עוסקים ב"מידות" וספרי אמונה וקבלה, ואינם לומדים תורת גלות
השחורה וחשוכה.
לג
וְשָׁם רָאִינוּ אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן-הַנְּפִלִים וַנְּהִי
בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם. א וַתִּשָּׂא
כָּל-הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת-קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא.
נפילות רוחניות בארץ ישראל, ובזים שם לגדוילים
ומכנים אותם חגבים המעכבים את הגאולה, כדברי הבעש"ט בהיכל ברכה https://zusha.org.il/story/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%9E%D7%95_%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%94/
ואם אומרים הם שזאת הגאולה, אז אכן חגבים אנו
ורוצים לעכבה.
ב וַיִּלֹּנוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן
כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל-הָעֵדָה לוּ-מַתְנוּ בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ-מָתְנוּ.
ג וְלָמָה ה' מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב
נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה. ד וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה.
ומתעוררים מוציאי דיבת הארץ בעדה ואומרים:
יש מלחמות בארץ ישראל, ונשינו ובננו יתקלקלו ויהיו חילונים. הלוא טוב לנו לגור
בברוקלין ובראשנו אייכלר.
ה וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל-פְּנֵיהֶם
לִפְנֵי כָּל-קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ו וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה מִן-הַתָּרִים אֶת-הָאָרֶץ
קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. ז וַיֹּאמְרוּ
אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר
הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד
מְאֹד. ח אִם-חָפֵץ בָּנוּ ה' וְהֵבִיא
אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ
אֶרֶץ אֲשֶׁר-הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
ט אַךְ בַּה' אַל-תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל-תִּירְאוּ אֶת-עַם הָאָרֶץ כִּי
לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַה' אִתָּנוּ אַל-תִּירָאֻם. י וַיֹּאמְרוּ כָּל-הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם
בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד ה' נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל-כָּל-בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל.
פירוש: צדיקי האמת מתרים בהם שדעות אלו הם מרד ישיר בקב"ה, ויש להילחם מלחמות ישראל ולא לפחד מעמי ארצות שבארץ ישראל. העדה פותחים במסורת חדשה – זריקת אבנים, ורק הקב"ה מציל צדיקי האמת מידם.
יא וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה עַד-אָנָה
יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד-אָנָה לֹא-יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר
עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ. יב אַכֶּנּוּ
בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי-גָּדוֹל וְעָצוּם
מִמֶּנּוּ.
הקב"ה שונא את העדה, ומתלונן לעבד נאמן
שהעדה מכנים אותו "נאצי" והם כופרים בכל הניסים של הנהגת הבורא בארץ
ישראל. אך
משה רבנו מתפללים על פושעי ישראל ומגלה סוד עליון: מפני מה הקב"ה ברא את
החרדים ובראשם העדה?
יג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-ה' וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם כִּי-הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ
אֶת-הָעָם הַזֶּה מִקִּרְבּוֹ.
מצרים היא המעצמה, ארה"ב
יד וְאָמְרוּ אֶל-יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת
שָׁמְעוּ כִּי-אַתָּה ה' בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה
אֲשֶׁר-עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה' וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם
וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה.
ואם ח"ו הקב"ה יהרוג את העדה
יאמרו ארה"ב לפלשתים יושבי א"י, שאמנם למדנו אנו בבייבל ואתם בקוראן שלכם
על ניסים שנעשו לבני ישראל אך כעת:
טו וְהֵמַתָּה אֶת-הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ
אֶחָד וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר-שָׁמְעוּ אֶת-שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר. טז מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לְהָבִיא אֶת-הָעָם
הַזֶּה אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר.
יחשבו שהקב"ה נטש את בני ישראל על חטאם,
ויושבי מדינת ישראל אינם "בני ישראל" שבקוראן, כדברי האחים המוסלמים.
ולכן יש חרדים בעולם. כדי לטעון שאנו בני ישראל מהתנ"ך שחזרנו לארץ אבות, צריכים
אנו להוכיח שהיינו בני ישראל לכל אורך הגלות ללא הפסקה, ולא "מהתנך
לפלמ"ח", חדשים מקרוב באו. לכן, החרדים אמנם דתם חדשה היא, לא נודעת
מימות עולם, אך הם מייצגים את אורות הגלות, והעדה את עומק חשכת הגלות, ואם כן, אם
יהרגו, לא נוכל לטעון שאנו בני ישראל יורשי ארץ ישראל מימים ימימה. וכדברי
רמח"ל : "אורות הגלות אינם אובדים" גם בגאולה השלמה. ודוק.
יז
וְעַתָּה יִגְדַּל-נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר. יח ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד נֹשֵׂא עָוֹן
וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים
וְעַל-רִבֵּעִים. יט סְלַח-נָא לַעֲוֹן
הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם
וְעַד-הֵנָּה. כ וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי
כִּדְבָרֶךָ.
וצדיק גוזר והקב"ה מקיים, וה' א-לוהיכם
אמת.
כא
וְאוּלָם חַי-אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד-ה'
אֶת-כָּל-הָאָרֶץ. כב כִּי
כָל-הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת-כְּבֹדִי וְאֶת-אֹתֹתַי אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי
בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ
בְּקוֹלִי. כג אִם-יִרְאוּ אֶת-הָאָרֶץ
אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל-מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ.
את משתתפי המרד יש להעניש, והם נתקים רק
באחרית הימים בגמר תיקונם של דורות אמס"ה.
כד
וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי
וַהֲבִיאֹתִיו אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה.
הרב לוינגר יורש את חברון.
כה
וְהָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב בָּעֵמֶק מָחָר פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם
הַמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יַם-סוּף.
החילונים מיישבים את העמק ולוחמים שם
בערבים, ודור המדבר נשאר בכויללים.
כו וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן
לֵאמֹר. כז עַד-מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה
הַזֹּאת אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלָי אֶת-תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר
הֵמָּה מַלִּינִים עָלַי שָׁמָעְתִּי. כח
אֱמֹר אֲלֵהֶם חַי-אָנִי נְאֻם-ה' אִם-לֹא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנָי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם. כט בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם
וְכָל-פְּקֻדֵיכֶם לְכָל-מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם עָלָי. ל אִם-אַתֶּם תָּבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר
נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ כִּי אִם-כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ
בִּן-נוּן. לא וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר
אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וְהֵבֵיאתִי
אֹתָם וְיָדְעוּ אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר מְאַסְתֶּם בָּהּ.
פירוש: דור המדבר ימותו, ובניהם "כאשר
דיברתם באזני כן אעשה" – המה יהפכו לחילונים ורק אז יירשו את ארץ ישראל באמת
ויחזרו בתשובה שלמה לאמונת ישראל האמיתית של צדיקי האמת יהושע וכלב, הרצי"ה
הרב לוינגר וסיעתם, משרתי משה, הראי"ה קוק זצ"ל.
לב
וּפִגְרֵיכֶם אַתֶּם יִפְּלוּ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה. לג וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר
אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנָשְׂאוּ אֶת-זְנוּתֵיכֶם עַד-תֹּם פִּגְרֵיכֶם
בַּמִּדְבָּר.
ומי שיישאר בגלות, נחיה ונראה כיצד ייראה
החינוך של בנות ובנותיו עם הזונות בחו"ל וכו'
לד בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר-תַּרְתֶּם
אֶת-הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת-עֲוֹנֹתֵיכֶם
אַרְבָּעִים שָׁנָה וִידַעְתֶּם אֶת-תְּנוּאָתִי.
וכבר העדה קיימת מעל ארבעים שנה, ואין הדבר
תלוי אלא בתשובה בחילא יתיר.
לה אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי אִם-לֹא זֹאת
אֶעֱשֶׂה לְכָל-הָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת הַנּוֹעָדִים עָלָי בַּמִּדְבָּר הַזֶּה
יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ. לו
וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת-הָאָרֶץ וַיָּשֻׁבוּ וילונו
(וַיַּלִּינוּ) עָלָיו אֶת-כָּל-הָעֵדָה לְהוֹצִיא דִבָּה עַל-הָאָרֶץ. לז וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי
דִבַּת-הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה'.
ואת הכופרים להכעיס, גדולי ישראל, מחטיאי
הרבים, צריך "לענוש בחרבא ובקטלא" למען יראו ויראו, כדברי מוהר"ן
מברסלב. ורמז הכתוב גם למכחישי חיסונים שבעדה.
לח וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן וְכָלֵב
בֶּן-יְפֻנֶּה חָיוּ מִן-הָאֲנָשִׁים הָהֵם הַהֹלְכִים לָתוּר אֶת-הָאָרֶץ. לט וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
אֶל-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם מְאֹד. מ וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ
אֶל-רֹאשׁ-הָהָר לֵאמֹר הִנֶּנּוּ
וְעָלִינוּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר ה' כִּי חָטָאנוּ. מא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לָמָּה זֶּה אַתֶּם
עֹבְרִים אֶת-פִּי ה' וְהִוא לֹא תִצְלָח.
מב אַל-תַּעֲלוּ כִּי אֵין ה' בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי
אֹיְבֵיכֶם. מג כִּי הָעֲמָלֵקִי
וְהַכְּנַעֲנִי שָׁם לִפְנֵיכֶם וּנְפַלְתֶּם בֶּחָרֶב כִּי-עַל-כֵּן שַׁבְתֶּם מֵאַחֲרֵי ה'
וְלֹא-יִהְיֶה ה' עִמָּכֶם. מד
וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל-רֹאשׁ הָהָר וַאֲרוֹן בְּרִית-ה' וּמֹשֶׁה לֹא-מָשׁוּ
מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה. מה וַיֵּרֶד
הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם
עַד-הַחָרְמָה
לא ידעתי פירושם של פסוקים אלו. ורבי צדוק
מלובלין זצ"ל דרש על הציונים שהמה המעפילים, ולא צלחו בימי משה, אך לעתיד
לבוא יצלחו. ונהרא נהרא ופשטיה.
אך עדיין טענת העדה וקטרוגם על ישראל
עומדים. לכן מודיע ומצווה הקב"ה:
כב וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת
כָּל-הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר-דִּבֶּר
ה' אֶל-מֹשֶׁה. כג אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוָּה
ה' אֲלֵיכֶם בְּיַד-מֹשֶׁה מִן-הַיּוֹם
אֲשֶׁר צִוָּה ה' וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם.
פירוש: ואם תשכחו את כל המצוות כולן,
חילונים, עמי ארצות מדאורייתא ומדרבן.
כד וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה
לִשְׁגָגָה וְעָשׂוּ כָל-הָעֵדָה פַּר בֶּן-בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ
לַה' וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט וּשְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד לְחַטָּת.
דעו לכם, שזה באשמת "עיני העדה", גדולי
הדור, והמה מזכי הרבים או מחטיאיו, ולא שררה נתתי להם עבדות נתתי להם, וביום פקדי אפקוד
צאני לאלים ולעתודים, ומי מכלכל את יום בואי. והמה יצטרכו לחזור בתשובה, "ומשיח
אתיא לאותבא צדיקיא בתיובתא" בתוך עמם.
כה וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם כִּי-שְׁגָגָה
הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת-קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה' וְחַטָּאתָם לִפְנֵי ה'
עַל-שִׁגְגָתָם. כו וְנִסְלַח לְכָל-עֲדַת
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם
כִּי לְכָל-הָעָם בִּשְׁגָגָה.
והם ישובו ויתבוננו בהנהגת הבורא ויראו
עומקה שלימדו הראי"ה זצ"ל ותלמידיו, ויאמרו "ראי"ה אמת ותורתו
אמת", ונסלח להם ולכל עם ישראל ואף לגרי התושב חסידי האומות שבארץ ישראל, כי
לכל העם בשגגה, ולא א-ל חפץ רשע הוא, שובו וחיו.
כז וְאִם-נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה
וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת-שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת.
כח וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל-הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֶגֶת בְּחֶטְאָה בִשְׁגָגָה
לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו וְנִסְלַח
לוֹ. כט הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל
וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה
בִּשְׁגָגָה.
וגם לדתל"שים ולכופרים ולמורים לאזרחות
יסלח באותו היום
ל וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-תַּעֲשֶׂה בְּיָד
רָמָה מִן-הָאֶזְרָח וּמִן-הַגֵּר אֶת-ה' הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ
הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ. לא כִּי דְבַר-ה'
בָּזָה וְאֶת-מִצְוָתוֹ הֵפַר הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲוֹנָה
בָהּ.
ורק הערב רב המחרפים ומגדפים המה יכרתו.
לב וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל
בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. לג וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ
מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל כָּל-הָעֵדָה. לד וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ. {ס} לה וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת
הָאִישׁ רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים כָּל-הָעֵדָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. לו וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ כָּל-הָעֵדָה אֶל-מִחוּץ
לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים וַיָּמֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה.
פירוש: מצאו איש מחלל שבת וצועקים
"שאבעס" ומשה רבנו מורה לעדה לרגום
באבנים, אבל רק מחוץ למחנה. כי יש מצבים בעולם הגדול שאין יד ישראל וממשלתנו
מענישה את הרשעים, אלא מלאכתם נעשית בידי אחרים, וקוצים המה מכלים מן הכרם,
בב"א. עד כאן פרשת שלח.
פרשת קרח
א וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת
בֶּן-לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת בְּנֵי
רְאוּבֵן. ב וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה
וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי
מוֹעֵד אַנְשֵׁי-שֵׁם.
פירוש: ועדיין רבני העדה, "אנשי שם" "מפורסמים של שקר" מורדים בצדיק האמת.
ג
וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם כִּי
כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל-קְהַל
ה'.
פירוש: "רב לכם" – נגד הרבנות
הראשית. העדה קדושים המה וחינוכם פח שמן טהור בזוהמת מאה שערים, ומדוע תתנשאו
למלוך עלינו?
ד
וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו.
הראי"ה קוק עניו מכל בני דורו היה.
ה
וַיְדַבֵּר אֶל-קֹרַח וְאֶל-כָּל-עֲדָתוֹ לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ
וְאֶת-הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר-בּוֹ יַקְרִיב
אֵלָיו. ו זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ-לָכֶם מַחְתּוֹת קֹרַח
וְכָל-עֲדָתוֹ. ז וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ
וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי ה' מָחָר וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר-יִבְחַר ה'
הוּא הַקָּדוֹשׁ רַב-לָכֶם בְּנֵי לֵוִי.
פירוש: בבוא בוקר הגאולה נדע מי היה אשו אש
קודש ומי אשו אש זרה וקטורת תועבה.
ח
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-קֹרַח שִׁמְעוּ-נָא
בְּנֵי לֵוִי. ט הַמְעַט מִכֶּם
כִּי-הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶתְכֶם
אֵלָיו לַעֲבֹד אֶת-עֲבֹדַת מִשְׁכַּן ה' וְלַעֲמֹד לִפְנֵי הָעֵדָה
לְשָׁרְתָם. י וַיַּקְרֵב אֹתְךָ
וְאֶת-כָּל-אַחֶיךָ בְנֵי-לֵוִי אִתָּךְ וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם-כְּהֻנָּה. יא לָכֵן אַתָּה וְכָל-עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים
עַל-ה' וְאַהֲרֹן מַה-הוּא כִּי תלונו (תַלִּינוּ) עָלָיו.
פירוש: האם לא די לכם שאתם פורשים מכל עם
ישראל בארץ ישראל, ומדינת ישראל מממנת את הישיבות של החרדים כולם, אם רצונם בכך.
ואחרי שאתם פורשים, ומקבלים ממון מהמדינה, אתם גם רוצים להשתלט על הרבנות הראשית
ועל הדת כולה, ולעשות בה כרצונכם?! הגם לכבוש את המלכה עימי בבית, והרצחת וגם ירשת?!
הלוא טענתכם אינה על הרבנות הראשית אלא על הנהגת הקב"ה כולה בדור הגאולה.
שקצים ורמשים.
יב
וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא
נַעֲלֶה. יג הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ
מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי-תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ
גַּם-הִשְׂתָּרֵר. יד אַף לֹא אֶל-אֶרֶץ
זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן-לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם
הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה.
ודתן ואבירם עומדים במריים, ומפרסמים כפירתם הקבועה ביתד, המודיע, הפלס וכו.
טו
וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל-ה' אַל-תֵּפֶן אֶל-מִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר
אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת-אַחַד מֵהֶם.
הראי"ה גמל להם תמיד טובה תחת רעתם.
והמה כחמורים נושאי ספרים, כדברי הזהר הקדוש ר"ת ח'כם מ'ופלא ו'רב ר'בנן
טז
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-קֹרַח אַתָּה וְכָל-עֲדָתְךָ הֱיוּ לִפְנֵי ה' אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן מָחָר. יז וּקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וּנְתַתֶּם
עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וְהִקְרַבְתֶּם לִפְנֵי ה' אִישׁ מַחְתָּתוֹ חֲמִשִּׁים
וּמָאתַיִם מַחְתֹּת וְאַתָּה וְאַהֲרֹן אִישׁ מַחְתָּתוֹ. יח וַיִּקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ
עֲלֵיהֶם אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וַיַּעַמְדוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד
וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. יט וַיַּקְהֵל
עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת-כָּל-הָעֵדָה אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּרָא כְבוֹד-ה'
אֶל-כָּל-הָעֵדָה.
השכינה מתגלה להתיר ספקות באמונת ישראל
כ
וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר.
כא הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע.
מידה כנגד מידה לפורשים מדרכי ציבור, יכלו
כולם.
כב
וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל-הָעֵדָה
תִּקְצֹף.
אך משה רבנו מגן על פושעי ישראל, ומתחנן שיענשו
רק מנהיגיהם ורבניהם ולא כל קהלם, שהמה קרואים לתומם לא ידעו כל דבר, ואין לבוא עמם
בטענות על שגגתם, ואלוהי רוחות, אדון גלגולי הנשמות סיבב כך בעומק ההנהגה.
כג
וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כד
דַּבֵּר אֶל-הָעֵדָה לֵאמֹר הֵעָלוּ
מִסָּבִיב לְמִשְׁכַּן-קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם.
כה וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל-דָּתָן וַאֲבִירָם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו
זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
ורבני ישראל בוחרים במשה רבנו ומאמינים בו.
כו
וַיְדַבֵּר אֶל-הָעֵדָה לֵאמֹר סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים
הָאֵלֶּה וְאַל-תִּגְּעוּ בְּכָל-אֲשֶׁר לָהֶם
פֶּן-תִּסָּפוּ בְּכָל-חַטֹּאתָם.
כז וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן-קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם מִסָּבִיב וְדָתָן
וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם
וְטַפָּם. כח וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּזֹאת
תֵּדְעוּן כִּי-ה' שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל-הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה כִּי-לֹא מִלִּבִּי. כט אִם-כְּמוֹת כָּל-הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה
וּפְקֻדַּת כָּל-הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא ה' שְׁלָחָנִי. ל וְאִם-בְּרִיאָה יִבְרָא ה' וּפָצְתָה
הָאֲדָמָה אֶת-פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים
שְׁאֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת-ה'.
כי העדה יורדים כבר בחייהם שאולה, וחייהם
עולם שלישי ברבריים עניים ואלימים, ותורתם תורת קרח, סמא דמותא, והם מפוצים ומפוצלים
בינם לבין עצמם, פירוד נאה לרשעים ולעיתונאים.
לא וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֵת
כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם. לב וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ וַתִּבְלַע
אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל-הָרְכוּשׁ.
המה פתחו פיהם על ארץ ישראל, וארץ ישראל פותחת
פיה ומשיבה להם כגמולם
לג וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם
חַיִּים שְׁאֹלָה וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל. לד וְכָל-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם
נָסוּ לְקֹלָם כִּי אָמְרוּ
פֶּן-תִּבְלָעֵנוּ הָאָרֶץ. לה וְאֵשׁ
יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי
הַקְּטֹרֶת.
ואש אוכלת כנגד אש זרה
א וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב אֱמֹר אֶל-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן
וְיָרֵם אֶת-הַמַּחְתֹּת מִבֵּין הַשְּׂרֵפָה וְאֶת-הָאֵשׁ זְרֵה-הָלְאָה כִּי קָדֵשׁוּ. ג אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה
בְּנַפְשֹׁתָם וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ
כִּי-הִקְרִיבֻם לִפְנֵי-ה' וַיִּקְדָּשׁוּ וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבְנֵי
יִשְׂרָאֵל. ד וַיִּקַּח אֶלְעָזָר
הַכֹּהֵן אֵת מַחְתּוֹת הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ הַשְּׂרֻפִים וַיְרַקְּעוּם
צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ. ה זִכָּרוֹן
לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא-יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע
אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי ה' וְלֹא-יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד-מֹשֶׁה לוֹ.
והקב"ה מצווה זאת למען ידעו לדורות מהי
דרך ה' ומהי עבודתו בדור הגאולה, ומזבח כפרה יהיה להם, והלכה כראי"ה עד בוא גואל.
טז וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יז דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח
מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל-נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים
עָשָׂר מַטּוֹת אִישׁ אֶת-שְׁמוֹ
תִּכְתֹּב עַל-מַטֵּהוּ. יח וְאֵת שֵׁם
אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל-מַטֵּה לֵוִי כִּי
מַטֶּה אֶחָד לְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם. יט
וְהִנַּחְתָּם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי הָעֵדוּת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה. כ וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר-בּוֹ
מַטֵּהוּ יִפְרָח וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי אֶת-תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר
הֵם מַלִּינִם עֲלֵיכֶם. כא וַיְדַבֵּר
מֹשֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֵלָיו כָּל-נְשִׂיאֵיהֶם מַטֶּה
לְנָשִׂיא אֶחָד מַטֶּה לְנָשִׂיא אֶחָד לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת
וּמַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם. כב
וַיַּנַּח מֹשֶׁה אֶת-הַמַּטֹּת לִפְנֵי ה' בְּאֹהֶל הָעֵדֻת. כג וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה
אֶל-אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה-אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח
וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים. כד
וַיֹּצֵא מֹשֶׁה אֶת-כָּל-הַמַּטֹּת מִלִּפְנֵי ה' אֶל-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וַיִּרְאוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּהוּ.
והקב"ה עשה נס להורות לדורות שאין
לפרוש לעולם מעם ישראל, וכל שנים עשר שבטים קדושים המה, ובראשם משה ואהרן צדיקי
הדור. וכגואל ראשון גואל אחרון, בב"א.
תגובות
הוסף רשומת תגובה