צרעת הבית – נגע אסלאם הקיצוני והנגע הסוציאליסטי – דרוש לפרשת מצורע

כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם:

כשבאים להיאחז בארץ, מתגלה פתאום צרעת באחיזתנו בארצנו ובביתנו

וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת.

יש לספר על הנגע לאנשי הרוח

וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַנֶּגַע וְלֹא יִטְמָא כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַבָּיִת.

אנשי הרוח מרחיקים תחילה את ההמונים לבל ייתפסו לכל דבר טמא

וְרָאָה אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבַּיִת שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת וּמַרְאֵיהֶן שָׁפָל מִן הַקִּיר.

אנשי הרוח מגלים שיש בביתנו ירוקים ואדומים, כלומר, חמאסניקים וסוציאליסטים, והרי אלו נגעים.

וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת אֶל פֶּתַח הַבָּיִת וְהִסְגִּיר אֶת הַבַּיִת שִׁבְעַת יָמִים.

תחילה יש לבודד החשודים ולבדוק הראיות

וְשָׁב הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְרָאָה וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבָּיִת.

אך מתגלה שמדובר בנגע צרעת

וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע וְהִשְׁלִיכוּ אֶתְהֶן אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל מָקוֹם טָמֵא.

הכהן מביא חלוצים מכוחות הבטחון והם זורקים המחבלים והסוציאליסטים לעזאזל המדברה אל בתי הכלא, גלות וכו.

וְאֶת הַבַּיִת יַקְצִעַ מִבַּיִת סָבִיב וְשָׁפְכוּ אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר הִקְצוּ אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל מָקוֹם טָמֵא.

ומכתרים את מוסדותיהם ומערבים כל הגורמים המקצועיים כדי לשרש אחר הנגע

וְלָקְחוּ אֲבָנִים אֲחֵרוֹת וְהֵבִיאוּ אֶל תַּחַת הָאֲבָנִים וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבָּיִת.

ומסלקים סמלי מאבקם, כגון מסורת זריקת אבנים על היהודים, שהוא זכר לזריקת האבנים בבית יראתם במדבר ערב, ולקחים מהם את אבן השתייה של בית אלוהינו לבל יבואו שם עוד. ואחר המבצע של כוחותינו יש לטייח, כלומר לייצור שקט תעשייתי

וְאִם יָשׁוּב הַנֶּגַע וּפָרַח בַּבַּיִת אַחַר חִלֵּץ אֶת הָאֲבָנִים וְאַחֲרֵי הִקְצוֹת אֶת הַבַּיִת וְאַחֲרֵי הִטּוֹחַ.

אך אם אחר כל זאת המחבלים ממשיכים במעשיהם

וּבָא הַכֹּהֵן וְרָאָה וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּגַע בַּבָּיִת צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא בַּבַּיִת טָמֵא הוּא.

וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו וְאֵת כָּל עֲפַר הַבָּיִת וְהוֹצִיא אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל מָקוֹם טָמֵא.

מחריבים את בתי המחבלים, ולוקחים את אבניו ואת עצי הזית שלהם, וזורקים את המחבלים לאדמה טמאה של עיראק או מצרים או לוב, ומסלקים אותם מארץ הקודש.

וְהַבָּא אֶל הַבַּיִת כָּל יְמֵי הִסְגִּיר אֹתוֹ יִטְמָא עַד הָעָרֶב.

וְהַשֹּׁכֵב בַּבַּיִת יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו וְהָאֹכֵל בַּבַּיִת יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו.

ומטפלים גם בכל באי בתיהם, ופלגשיהם וארבעת נשותיהם, ובבתי הקפה שלהם ובכל מקום ששמם נזכר עליהם.

וְאִם בֹּא יָבֹא הַכֹּהֵן וְרָאָה וְהִנֵּה לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבַּיִת אַחֲרֵי הִטֹּחַ אֶת הַבָּיִת וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת הַבַּיִת כִּי נִרְפָּא הַנָּגַע.

אך לא כן הסוציאליסטים-קומוניסטים, שכולים לנטוש את שיגעונותיהם לבל יעריצו עוד את סטאלין וצ'ה גווארה ימ"ש

וְלָקַח לְחַטֵּא אֶת הַבַּיִת שְׁתֵּי צִפֳּרִים וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב.

וְשָׁחַט אֶת הַצִּפֹּר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים.

ולוקחים אלוהותם ויראתם שהיא יונת השלום ושוחטים אותה בפניו.

וְלָקַח אֶת עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת הָאֵזֹב וְאֵת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה וְטָבַל אֹתָם בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחוּטָה וּבַמַּיִם הַחַיִּים וְהִזָּה אֶל הַבַּיִת שֶׁבַע פְּעָמִים.

וטובלים עוד יונה בדם יונה השחוטה

וְחִטֵּא אֶת הַבַּיִת בְּדַם הַצִּפּוֹר וּבַמַּיִם הַחַיִּים וּבַצִּפֹּר הַחַיָּה וּבְעֵץ הָאֶרֶז וּבָאֵזֹב וּבִשְׁנִי הַתּוֹלָעַת.

וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וְכִפֶּר עַל הַבַּיִת וְטָהֵר.

ומשלחים היונה החיה, להראות ששלום יבוא על ישראל, אך לא שלום עכשיו אלא אחר כך, לאחר שתטהר מן הדם

זֹאת הַתּוֹרָה לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת וְלַנָּתֶק.

וזאת תורת הנגעים לחמאס ולתומכי ההתנתקות

וּלְצָרַעַת הַבֶּגֶד וְלַבָּיִת.

ולבוגדים ולמחריבי הבית

וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת וְלַבֶּהָרֶת.

ולערב רב בין קין שעליהם נאמר "אם תיטיב שאת ואם תיטיב" "ונספחו על בית יעקב -קשים גרים לישראל כספחת" ואינם גרי אמת כלל. ולבהרת, פירוש, מחלות הרוח של אשכנזים.

לְהוֹרֹת בְּיוֹם הַטָּמֵא וּבְיוֹם הַטָּהֹר זֹאת תּוֹרַת הַצָּרָעַת

וכן תעשו עד יום הדין ובוא גואל, "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים", ייתיה ואחמיניה בב"א