מעשה נורא מאדמו"ר ופריץ שנרצח

 

מעשה נורא מאדמו"ר ופריץ שנרצח

מעשה בעיירה נידחת ברוסיה הלבנה ושמה צוען. ובצוען חנה אדמו"ר גדול ולו ועדת חסידים יראים ותמימים. והיה אותו אדמו"ר צדיק גדול מאד מאד, ומכל עיירות באו לצוען לשמוע תורתו. והיה אותו אדמו"ר קורא לעצמו "הקב"ה הקטן". ומרגלא בפומיה לומר תמיד "אני ה' אלוהיכם! אני ולא מלאך, אני ולא שרף, אני ה' ולא אחר!" והיה אומר שאף חסידים שלו על ידי ששומעין תורתו הרי הם אלוהות, שנאמר: "אני אמרתי אלוהים אתם ובני עליון כולכם." והיה אומר שיש לו כוונות עליונות באכילת בשר שבצ'ולנט, והיה אומר שהבחינה זו נקראת אצלו "ישראל שבבשר". וכשהוא אוכל העצמות של הבשר שבצ'ולנט הרי הוא עולה דרגה והופך ל"עצמות ומהות ממש". והיה האיש ההוא עליון על כל בני חלד, והי שמו בכל הארץ.

ויהי היום, ויקרא האדמו"ר לאשת אחד מחסידיו ושמה מרים, ויאמר לה: "הרי יודעת את, שאני ה'. ומשיח נקרא בנו של הקב"ה, שנאמר "בני אתה, אני היום ילידתיך". וברוח הקודש חזיתי תוך אכילת הבשר שבצ'ולנט, שיום הולדת המשיח קרב ובא, והרי הוא צריך להיות בני. ורוח הקודש אמרה לי שהוא צריך להיות גם בנך! לכן שכבי עימי אחותי, ובא לציון גואל".

ומרים אישה כשרה הייתה, ולא ידעה נפשה. שהרי האדמו"ר הוא הקב"ה, אך התורה והקב"ה חד הם, ותורה אסרה, ולדברי מי שומעין? ותספר לבעלה, וגם הוא לא ידע הלכה כדברי מי.

ויאמר בליבו: "האדמו"ר הוא הקב"ה, אך כבר אמרו חז"ל: "לא בשמים היא" ו"ניצחוני בני". אלך ואשאל רב פוסק גדול בוורשה, והוא ינצח לקב"ה ואעשה כדבריו."

ויסע בעגלתו ויבוא עד לרכבת, ויסע לעיר גדולה לאלוהים, וורשה. ויבא לרב פוסק גדול ושמו רבי מנחם סנהדראי, שהיו הבריות קוראין אותי "רבי מוח". ויספר לרבי מוח ויאמר, כזו וכזו דיבר אלי האדמו"ר, ומה אעשה עתה?

ורבי מוח חכם גדול היה, ויחשוב בליבו כיצד לדבר לחסיד השוטה. ויאמר לו: "הכי האדמו"ר שלך הקב"ה הוא? היש לך תמונתו להראות לי?"

ויען החסיד ויאמר: "הקב"ה אין לו צלם ולא תמונה, אך לאחר שנעשה אדמו"ר ודאי תמונה יש לו, והוא נתנה לכול חסידיו בני עליון, והרי היא בארנקי, בוא וראה."

ויבט רבי מוח בתמונה ויזעק פתאום: "קלואוזוביץ'!!"

וישאל החסיד ויאמר "מה זאת?"

ויען רבי מוח ויאמר "דע לך, הרי אני היום כבן שבעים שנה. ובהיותי בחור, היה פריץ גדול שמו קלוזוביץ'. והיה הפריץ ההוא בונה בתי יראה רבים ועצומים לגויים, והיה אומר שבפלך שלו בפולין יתגלה יראתם, אותו האיש, יושקע פאנדר.

ויהי היום ויעלם קלואוזוביץ' ולא נדע איו. ויהי רעש גדול בכל הפלך, עד שבא גלח שלהם ויאמר "קלואוזיביץ' עלה לשמים ובעוד שנים מעטות הוא ירד עם אותו האיש". מאותו היום הפסיקו לשאול לו, ויישכח שמו מן הבריות."

"אך בראותי את התמונה של האדמו"ר, ואדע מיד: האדמו"ר שלך אינו אלא אותו הפריץ קלואוזוביץ'! האדמו"ר הוא גוי! גוי גמור! ובא רשע זה במרמה ויסת אתכם לע"ז ואת אשתך חומד לדבר עבירה! ראה! מאיר אני את עיניך, לך וקינאת להקב"ה האמיתי קנאה גדולה, והסר המכשלה מקהל ישראל, ויכופרו לכם כל עוונותיכם."

וילך החסיד לביתו ויספר לכול החסידים דברי רבי מוח, ויאמרו כולם "ניצחוני בני, ניצחוני בני, משה אמת ותורתו אמת, ואין בנו אל זר, ולא חלק באלוהי ניכר הארץ." וילכו וישחטו את האדמו"ר, ויזרקו גופתו לנהר, וילכו למצוא אדמו"ר יהודי.